מה עושה ילדה, בת ארבע, שנעקרת מביתה?
בוכה, נבהלת ואוטמת את הכאב שנוצר בה.

היא רוצה בית יציב. היא לא רוצה סדקים.
היא מעסיקה את עצמה בבנייה, ביצירת בית. שנים, אוטמת סדקים ובונה קירות .
מה קורה כששוב קירות הבית נסדקים?

כששוב יש עקירה? ושוב?
החיים הודפים אותה לעבר פתח הסדקים, וכעבור ארבעים שנה, היא נעמדת בפתח הסדק,

צוללת פנימה, נותנת לכאב מקום קיום בתוך עצמה, ומגלה, שהסדקים הם הפתח והם הקישוט לקירות הבית שלה, שהם היא בעצמה.